<h1>סמ"ג לאוין סימנים ר"מ—רמ"א</h1>
<h2>דף לג.</h2>
כל הנשבע אחת מארבע מיני שבועות אילו באונס [הרי זה] פטור מכלום (רמב"ם שבועות פ"ג הל' א'), דת"ר בפ"ג דשבועות (כ"ו א') לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר משתבע דהכי אמר רב ומר משתבע דהכי אמר רב ומסיק דשרי משום דליביה אנסיה, ובפ"ד נדרים (כ"ה ב') נמי קאמר היכי דמי שבועות דשגגות דמותרין כדרב כהנא ורב אסי, ולא דמי לההיא דפרק השולח (גיטין ל"ה א') שאמרה יהנה סם המות באחד מבניה ונענשה דשאני התם שמתחילה היה לה לדקדק שסופה לבא לידי שבועה אם יאבד, וההיא דסוף ד' אחין (יבמות ל"ג א') דקאמר לרבי חייא בר קפרא שקורי משקר לא לעניין עונש שבועה אמר כן אלא במה שטעה רוצה לומר (שבועות כ"ו א' תד"ה את וע"ש).
